top of page

נלסון מנדלה - נאום ההכתרה 1984

כתבה מריאן ויליאמסון , מורה רוחנית אמריקאית

 

הפחד העמוק ביותר שלנו, אינו הפחד מפני חוסר היכולת שלנו.

הפחד העמוק ביותר שלנו הוא הידיעה שעוצמתנו אינה ניתנת למדידה

האור ולא הצד האפל שבנו, הוא שמעורר בנו חרדות

כל אחד מאיתנו שואל את עצמו

 מי אני שאוכל להרשות לעצמי להיות כל כך מבריק, מקסים, מוכשר ומאושר

 למעשה, מי אתה שתרשה לעצמך לא להיות כזה, אנו ילדים של אלוהים

 כשאנו בוחרים לשחק את המשחק הקטן, אנו לא משרתים את העולם

 שום דבר נאור או מואר בצמצום האישיות שלנו

רק כדי שאחרים ירגישו נוח בחברתנו

 הוא לא גלום רק בחלק מאיתנו, נולדנו כדי לממש את הקסם האלוהי הגלום בנו

 כל אחד מאיתנו נושא את הקסם הזה בתוכנו

 כאשר אנו מרשים לאור הפנימי שלנו לזרוח, באופן בלתי מודע אנו מאפשרים לאחרים לעשות את אותו הדבר, כאשר אנו 

משתחררים מהפחדים שלנו, הנוכחות שלנו משחררת אחרים.

 

 

 

"אין כל תשוקה לאדם שחי את חייו בפשרה, חיים פחותים מאלו שיכל לחיות."

"דברים תמיד נראים בלתי אפשריים עד שהם נעשים."

"אם תדבר לאדם בשפה שהוא מבין, דבריך יגיעו למחשבתו. אם תדבר לאדם בשפת האם שלו דבריך יגיעו לליבו."

 

"להיות חופשי פירושו הרבה מעבר להסרת שלשלאות או אזיקים. להיות חופשי הוא לחיות תוך העצמת וכיבוד החופש של אחרים."

"חינוך הוא הנשק החזק ביותר אתו ניתן לשנות את העולם."

"אין מושג כזה חירות חלקית."

מתוך ספרו 'ארוכה הדרך לחירות' (אוטוביוגרפיה, 1995) עריכה

 

"אל תירא. הירא שונא והשונא הורג. השלך חרבך ומורא לא תדע עוד"

"היופי הגדול של החיים אינו טמון בכך שלא ניפול, אלא בכך שנקום כל פעם מחדש."

"מי ששולל מן הזולת את חירותו, שבוי בידי השנאה, הדעות הקדומות וצרות האופק."

"להיות חופשי אין משמעו רק להתיר את הכבלים, אלא לחיות באופן שיכבד ויחזק את חירותו של הזולת."

"כדי לעשות שלום עם האויב צריך לעבוד אתו יחדיו, והוא יהפוך לבן בריתך."

 

"איש אינו נולד כשהוא שונא אדם אחר בגלל גוון עורו, מוצאו או דתו. אנשים לומדים לשנוא, ואם ניתן ללמדם זאת ניתן ללמדם לאהוב, כי האהבה קרובה יותר ללבו של האדם מאשר ניגודה."

 

"אין בנמצא הליכה קלה אל עבר החירות, ועל רבים מאתנו יהיה לעבור בגיא צלמוות שוב ושוב לפני שנגיע לפסגתו של יעודנו.

© 2016 Karni Osher Wix.com

על התפתחות שתביא לנו זוגיות מאושרת

מגיל צעיר רובנו שואפים למצוא זוגיות אוהבת ומתמשכת. אך מעטים מצליחים לשמר זוגיות ארוכה ואוהבת. בשל הכישלונות בזוגיות, רבים מאתנו נוטים לחשוב שהבחירה הייתה לא נכונה ומסיימים את מערכת היחסים כשנתגלו בה קשיים וממשיכים הלאה, בחיפוש הזוגיות הבאה. להבנתי בחלק מהמקרים הקשיים והקונפליקטים לא טופלו נכון.

בואו נבדוק, אם באמת היה אפשר להתגבר על המכשולים שבאו בדרכינו

התאהבות –  השלב הקסום ״והמושלם״ בכל מערכת יחסים חדשה. כמות הורמונים כמו דופמין, אוקסיטוצין, סרוטונין, טסטוסטרון ואסטרוגן משתחררים ואנחנו ״באורות״, ערניים ורוצים עוד ועוד מזה. בשלב הזה אנחנו משליכים את כל החלומות, הפנטזיות והתקוות שלנו על בני הזוג החדשים, ובטוחים שיש להם את היכולת להגשים את הרצונות שלנו ולספק לנו את מה  שלא הצלחנו לקבל במערכות יחסים קודמות. אנו באופוריה ומניחים שרגשות אלו יישארו איתנו לעולם, והעתיד נראה מבטיח. ״הסוף״ לכל הבעיות שהיו לנו. ומאמינים שכל מכשול שיגיע אנו נצלח אותו בקלות.

התייצבות הזוגיות- אם צלחנו את השלב הראשון, אזי, האהבה תעמיק, ויכול להיות שנמסד את הקשר, נתחתן ונרצה ילדים משותפים. התאהבות כבר לא סוערת כבעבר, ובמצב בריא נחוש ביטחון, סיפוק, אינטימיות  והערכה. אם הצלחתם לחוות במשך מספר שנים הנאה מגידול הילדים ומחיים זה לצד זה, סביר להניח שצלחתם מספר מכשולים וצפויה  לכם עוד שנים של הנאה ונחת. אך זוהי רק תחילת הדרך.

ההתפכחות - כאן הרבה מערכות יחסים עולות על שירטון, לא מטופלות ומסתיימות. אצל חלק מבני הזוג מדובר בשינויים קטנים, רצונות שמשתנים והתרחקות אחד מהשני. ואילו אחרים יחוו נפילת מתח, ויכוחים, מאבקי כח, "ברוגז", ירגישו פחות אהובים, לא מובנים, או לכודים ורוצים ״לברוח״. אחרים יתחילו להיות חסרי סבלנות, ביקורתיים, מאשימים, עצבניים וכעוסים, פגיעים ומתכנסים בתוך עצמם. בשלב הזה נגלה שחלק ״בורח״ מהבית על ידי שהייה בעבודה, בילוי עם חברים, אלכוהול, סמים, אוכל, ספורט, טלוויזיה ועוד.

״ איפה האיש/ה שהתחתנתי איתו/ה ?"  "איפה האהבה שהייתה? ״

השינויים שכל אחד חווה, המשברים שכל אחד עובר בחייו, חוסר השיתוף במה שקורה לך, יוצר פער בין בני הזוג. ההבנה שהם לא מתנהגים כבעבר, יוצרת משבר אמון, גורם להם לכעוס על שבן הזוג כבר לא מושלם. 

מתחילה ההשתלחות ההדדית, רואים רק את החסרונות של בן הזוג, שוכחים לפרגן, ומרגישים שהם לא רוצים להמשיך לשקר ולייפות את המציאות.

הם כבר מפסיקים לשאול את עצמם איך יוכלו לעזור אחד לשנייה, על מנת לצלוח את המשברים בקשר ולהתקדם מהם. זה השלב בו בני הזוג רוצים לקום ולעזוב.

סביר להניח שאם ילכו לטיפול, יצליחו להכיר ולהתמודד עם טראומות שהביאו מעברם, וילמדו להבין לעומק את השתלשלות האירועים. אף אחד לא חסין מבעיות במסגרת המשפחתית. וכאשר יש קשיי תקשורת וויכוחים בין בני הזוג ההשלכות המיידיות יהיו על הילדים.  חשוב להבין שצריך להתמודד עם המציאות גם כשפחות נעים. מניסיוני אני רואה שטראומות שהיו מודחקות בילדותם, או אמונות שרכשו מצפייה בהוריהם, יצוצו בשלבים שונים של הזוגיות. האמיצים יבחרו להתמודד עם מה שעולה ולא לעזוב.

בעיניי המנצחים הגדולים הם אלו שהצליחו להגיע אל השלב העמוק ביותר של הזוגיות. רק מעטים באמת מגיעים לשלב הזה. זה קורה כשהם התגברו על חילוקי הדעות, פעלו בשותפות, עזרו אחד לשנייה לשפר את עצמו. הם יהיו הורים טובים יותר, עובדים טובים יותר, עסקיהם יצליחו ויחוו שלווה ואושר.

לסיכום – כולנו יודעים שעל פני הזמן ישנם אתגרים רבים.  מניסיוני רבים מפרקים את מערכת היחסים בשלב מוקדם מדי. אני מאמין שצריך לעשות הכל על מנת להצליח בזוגיות. אני מציע לרבים שבמקום להמשיך ולהיאבק זה בזו, עצרו רגע, תלמדו לדבר, לפני שאתם מסיקים מסקנות , תשאלו למה את/ה מתכוונן/ת ? תבקשו לשאול שאלות, להתעניין ולהכיר טוב יותר את עצמכם ואת בן/ת זוגכם. ברוב המקרים, נגלה שמדובר באי הבנה, ובפגיעות, ואם נשכיל להקשיב יותר נוכל לשמר את הזוגיות ולצמוח בה.

אריך פרום בספרו אומנות האהבה, מבחין בין אהבה להתאהבות. ואכן אהבה היא אומנות.

לדבריו, זוהי מיומנות לא קלה. יש ללמוד אותה תאורטית ולהתאמן בה מעשית. 

פרום מונה שלוש סיבות מדוע נדיר למצוא אהבה כיום בעולם המודרני:

המיקוד בפן הפסיבי של האהבה: רוב האנשים חושבים כי הבעיה האמיתית היא כיצד להיות נאהב, ולא כיצד לאהוב בעצמם. לכן הם מחפשים דרכים להיות פופולריים ואהובים ואינם מאמנים את יכולת האהבה שלהם.

המיקוד באובייקט האהבה על חשבון יכולת האהבה: אנשים נוטים לחשוב כי האתגר האמיתי הוא מציאת האדם המתאים לאהבה, ואם ימצאוהו יזכו לאהבה. בכך הם מתעלמים מכך שלרוב יכולתם לאהוב אינה בנמצא. על כן, גורס פרום, יש להתמקד באימון יכולת זו. פרום מסביר כי בלבול זה נובע מהחברה המודרנית שבה אנו חיים, המאופיינת בחופש לבחור את בני הזוג מחד, ובתרבות צרכנית מנגד.

המיקוד בהתאהבות על חשבון מצב האהבה: אנשים נוטים להחשיב את ההתאהבות כפסגת השאיפות, אך כאשר הריגוש הראשוני יורד, מתגלה כי כלל אין אהבה, ובני הזוג מתאכזבים. פרום מדגיש את האהבה כמצב סטטי בתור מה שיש לשאוף אליו, בניגוד להתאהבות ( Falling in love, ביטוי המרמז על תנועה).

בברכה

קרני אושר פסיכותרפיסט, מגשר ומנחה קבוצות.

ריאיון אצל אורלי בר קימה – עיתונאית- העיר, הארץ, טלוויזיה חינוכית ועוד... בתוכנית השראה פרטית

1.איך היית רוצה שאציג אותך בפתיח?

אושר קרני , בן 57 אב לשתי בנות- מכור נקי מעל 26 שנה. פסיכותרפיסט, מגשר, מנחה קבוצות צעדים, פסיכודינמיות וגמילה מעישון.  מומחה בהתמכרויות, בטראומה ומשברי חיים. יועץ בכיר מטעם משרד הבריאות לגמילה מעישון, התמכרויות ותחלואה כפולה.
בעבודתי אני משלב את גישת "12 הצעדים", שמסייעת לאדם לפתח ראייה רחבה על החיים ולפתח חוסן נפשי. השיטה מזמינה התבוננות כנה ואמיצה והסתכלות על האמת כפי שהיא.
הטיפול מסייע לנפש לחיות עם כל המורכבות שלה ומקנה כלים מעשיים והכרתיים, שבעזרתם ייבנו הביטחון והדימוי העצמי, שנרמסו במהלך השנים.
כאדם וכמטפל אני מאמין במונח שקבע קארל יונג "המרפא הפצוע" ומכך היחס של מטפל מטופל נקרא "שותפים לדרך".

מה שמנחה אותי הינו האמירה החכמה : 

"ככל שנשתחרר מן הפחדים שלנו, כך נוכחותנו תשחרר אחרים מפחדיהם"
מריאן וויליאמס מתוך הספר "חזרה לאהבה".

2.מה המסר המרכזי שאתה מעוניין להעביר בריאיון? (במשפט קצר)

הייתי שם, צללתי לתהומות, חוויתי ייאוש ואובדן דרך. לא הבנתי איך הגעתי לאן שהגעתי ואיך יוצאים מהמצב, לא ידעתי מי אני ומה אני רוצה מחיי. הייתי במשברים כלכליים וחובות גדולים. הכרתי את ההרס עצמי שלי ונפגשתי עם דר' גייקל ומיסטר הייד בתוכי.

 "מה שהנך הוא מה שהיית, מה שתהיה הוא מה שאתה עושה עכשיו."  בודהה

 

3.במבט לאחור על חייך מהן 3-5 הנקודות המרכזיות/צמתים בחייך – שאם נחבר בניהן נוכל להבין מה עיצב אותך להיות מי שאתה כיום?

א. בגיל 22, הלכתי ללמוד גננות, כדי שתהיה  לי תעודה, ושם פגשתי לראשונה את ההרואין.

ההרואין נתן לי תחושה של שקט - שקט שלא היה לי לפני, מצאתי סם הרגעה לחוסר איזון, לכאב, ולבושה שחוויתי בחיי. תוך כדי השימוש בסמים בניתי עסק לגינון, הצלחתי מאוד, ואז שוב פעם הסמים הכניעו אותי, הסתבכתי בחובות והפסדתי את העסק שלי.  

מגיל 25-26, כבר הייתי בהתדרדרות קשה, מעצרים ומאסרים קצרים על שימוש בסמים.

ב. בגיל 31 נשפטתי לשנתיים ואז מצאתי מנוחה מהסבל - עברתי תהליך של גמילה, שיקום, קבוצות תמיכה, ונחשפתי לתוכנית 12 צעדים.

ג. נישואין בגיל 35, לידת בנותיי.

ד. ואז קרה נס נוסף בחיי - לפני 12 שנים בגיל 45 חזרתי לטיפול ולקבוצות התמיכה. למעשה התחלתי מחדש, הסכמתי לעשות כל מה שמציעים לי בתוכנית. חזרתי לעשות שרות בקבוצות N.A ובבתי הסוהר. בהמלצת המטפלת שלי התחלתי תהליכים של למידה, והשלמתי חלק מהבגרויות. התאהבתי בלימודים, ראיתי שאני כן יכול. המשכתי ללמוד ברשות למלחמה בסמים, ועשיתי את קורס 12 הצעדים - שם קיבלתי החלטה להיפטר מההתמכרות הקשה שלי לניקוטין.

למדתי שנה בשלוחה של אוניברסיטת אריאל בשילוב עם הרשות למלחמה בסמים, קורס של מניעה של סמים ואלכוהול לבני נוער. בעקבות ההצלחה ביקשתי להגשים חלום ישן ושיהיה לי תואר אוניברסיטאי - מה שלא עשיתי כל השנים.

ה.   התקבלתי למסלול שמשלב לימודי קרימינולוגיה ומדעי החברה והרוח בבית ברל.

התחלתי את לימודיי כאדם שבא עם דימוי עצמי מאוד נמוך ועם קולות של "אתה לא יכול", "אתה לא תצליח", "לא יצא ממך כלום", "שמענו עליך" וכדומה.

מכללת בית ברל הכירה בי כלקוי למידה, עם הפרעות קשב וריכוז ללא שיפוט, תוך מתן תמיכה שהעצימה אותי והאמינה בי גם כאשר לא האמנתי בעצמי. היו הרבה אנשים שעטפו אותי ואמרו לי שאני יכול, היו מנחים שלא ויתרו לי והתעקשו להגיד לי שאני יכול, ושאצליח לעבור את הבחינות.

כאן המקום לומר תודה ענקית מעומק ליבי לכל אותם אנשים שהאמינו ותמכו בי, היו רבים כאלה, ולצערי לא אפרט, כדי לא לפגוע אם חלילה אשכח מישהו.

לעולם לא אשכח את אילן מהיחידה בבית ברל שאמר לי - "אתה לא אשם, זו בעיית הקשב והריכוז שלך".  

במקביל התחלתי ללמוד לימודי פסיכותרפיה ממוקדת התמכרות כשלוש שנים, ובעקבות שנגמלתי מההתמכרות לסיגריות, הבנתי שאני רוצה לעזור לאחרים להפסיק לעשן.

לאחר התעקשות של שנתיים התקבלתי ללימודי הנחיית קבוצות לגמילה מעישון בשלוחה של הטכניון (תודה מיוחדת לדר' רחל דהן) שהסכימה לקבל אותי דווקא בזכות העבר שלי.

התמכרתי גם ללימודים והספקתי לסיים לימודי הנחיית קבוצות (בבית ברל-מסלול של שנתיים+ בטאותרפיה-שנה וחצי התמחות בהנחיית קבוצות פסיכודינמיות בתחום התמכרויות). במקביל למדתי תנועה טיפולית בווינגייט, וזאת בזכות התמיכה הרבה שקיבלתי מאנשים טובים שפגשתי בדרך והאמינו בי.

ו.   תודה על הזכות לצאת למסע לפולין עם סטודנטים מבית ברל. לא אשכח את המסע הזה לעולם.

בזכות זה זכיתי להתנדב עם ניצולי שואה בפרויקט זכור ושמור.

במסגרת היותי סטודנט, ומפאת מצבי הכלכלי (הגעתי ללימודים  בעיצומו של תהליך פשיטת רגל כלכלית) קבלתי מלגות סיוע כלכלי – זה היה ממש גלגל הצלה.

אני אסיר תודה על כך, כי יתכן שללא העזרה הזו לא הייתי יכול לממש את לימודי.

במקביל חשפו אותי למלגת פר"ח, ואני מודה לאלוהים שהפגיש אותי עם הדבר הזה, שנקרא פר"ח, ובמיוחד לרכזת שלי מורן. הגעתי חסר ביטחון, וראיתי סטודנטים צעירים, שאני בגיל הוריהם.

לא שפטו אותי על העבר שלי, נהפוך הוא, הדריכו אותי כיצד למנף את העבר שלי וצורפתי לפרויקט של ילדי אסירים, ובדרך זו גם סגרתי מעגלים עם העבר שלי, וחנכתי  3 ילדים שאביהם בבית סוהר.

עזרתי להם מבחינה חברתית, ובלימודים, עשינו פעילויות מעניינות ובעצם אני הייתי עבורם המבוגר האחראי, תהליך זה היה מאוד מיוחד עבורי ובו זכיתי כחונך פר"ח כמצטיין ארצי – 12 זוכים מתוך 21,000 מלגאי פר"ח.

 

4.מה השינוי המשמעותי ביותר שעשית בחייך? (וכיצד קיבלה הסביבה הקרובה שלך את השינוי שעשית?)

היו כמה שינויים משמעותיים מאוד, אך מה שקרה בגיל 31 - הגמילה מאלכוהול, סמים ומאוחר יותר מניקוטין. היו המשמעותי ביותר.  בהתחלה לא האמינו וקצת שפטו אותי. אבל בגדול, כולם בירכו אותי ושמחו בשבילי. וכמו כן, אני חייב להוסיף את לידת בנותיי.

5.מה "המנוע" שלך, ה"למה" האישי שלך להיות ולעשות את מה שאתה עושה כיום?

ההחלטה לשים את ההחלמה שלי במקום הראשון. מה שגורם לי להיות בחוויה של לומד ומתפתח כדרך חיים. אני מאמין שבאנו בשביל לקבל , ונשארנו בשביל לתת.  ובדרך השרות שאני עושה אני נרפא.

6. אנחנו עוסקים ב"השראה" - האם היו לך דמויות ששאבת מהן השראה הן מעולמך האישי/מקצועי והן מעולם ההתפתחות האישית?

בהחלט.

נלסון מנדלה ניצחון ההתמדה, מרטין לותר קינג "יש לי חלום", צ'רצ'יל (מלנכולי),  מהטמה גנדי אמונה בדרך,  קארל יונג "מרפא פצוע", דר' אברהם מזרחי מורה, ומטפל בחסד בדרך 12 הצעדים- להתעוררות רוחנית.

נלסון מנדלה - נאום ההכתרה 1984  כתבה מריאן ויליאמסון , מורה רוחנית אמריקאית

 

הפחד העמוק ביותר שלנו, אינו הפחד מפני חוסר היכולת שלנו.

הפחד העמוק ביותר שלנו הוא הידיעה שעוצמתנו אינה ניתנת למדידה.

האור ולא הצד האפל שבנו, הוא שמעורר בנו חרדות.

כל אחד מאתנו שואל את עצמו,

 מי אני שאוכל להרשות לעצמי להיות כל כך מבריק, מקסים, מוכשר ומאושר?

 למעשה, מי אתה שתרשה לעצמך לא להיות כזה, אנו ילדים של אלוהים.

 כשאנו בוחרים לשחק את המשחק הקטן, אנו לא משרתים את העולם.

 שום דבר נאור או מואר בצמצום האישיות שלנו, רק כדי שאחרים ירגישו נוח בחברתנו

 הוא לא גלום רק בחלק מאתנו, נולדנו כדי לממש את הקסם האלוהי הגלום בנו

 כל אחד מאתנו נושא את הקסם הזה בתוכו.

 כאשר אנו מרשים לאור הפנימי שלנו לזרוח, באופן בלתי מודע אנו מאפשרים לאחרים לעשות את אותו הדבר, כאשר אנו משתחררים מהפחדים שלנו, הנוכחות שלנו משחררת אחרים.

 

7. רוחניות – התוכנית הזו עוסקת בחיבור בין הרוח והחומר, הרבה מורים ומנטורים "מצניעים  את זה" האם אתה מגדיר את עצמך כאדם רוחני? מהי רוחניות עבורך היום?

כן, אני אדם שצועד בדרך. לחיות רק להיום בשלווה ושמחה. ולשפר את השקפתי על חיי כל יום מחדש.

8.אנו מדברים כעת בשנת 2020, כשבעולם, משתוללת מגפת הקורונה, שהשביתה כמעט לחלוטין את החיים כמעט בכל העולם, כשאנשים יושבים בבית בסגר, עם בני משפחתם הגרעינית, עולם העבודה השתנה וכולנו חווים את השינוי וחוסר הוודאות בחיינו. איך חווית את התקופה הזו? והאם יש לך תובנות/מסקנות לגבי מה יכול לעזור לנו בתקופה הזו? ואיך נצא ממנה?

החוויה שלי שתקופה זו הייתה עבורי מתנה ענקית. בהתחלה פינתה לי זמן לנוח, לסדר את ארונות הבגדים, ניירת שהצטברה, להתאהב בבישול ובמטבח. ומהר מאוד הקליניקה שלי הוצפה בפניות חדשות בעקבות התפרצות של התמכרויות רבות כגון, אלכוהול, סמים, פורונו, דיכאון, חרדות, משברים בזוגיות וכדומה.

דיכאון קורונה-תקופה לא פשוטה עוברת עלינו.  בקלות ניתן להיכנע לתחושת הדכדוך ולפול לתוך מרה שחורה. בסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמצא, כי מצבם הנפשי של כמעט חצי מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל החמיר במהלך משבר הקורונה.  42% מהנשאלים העידו כי הם חשים לחץ וחרדה, 21% העידו על דיכאון. ומאז המצב הופך ונהיה גרוע יותר.

 המצב הלא פשוט שאנו נמצאים בו, התקופה המוזרה הזו, מוציאה פתאום את כל מה שהסתרנו שנים רבות, ישנה בריחה לאלכוהול,  סמים למיניהם, אכילה רגשית, צפייה בפורנו וכו'

ישנה תחושה עמוקה של בדידות. כל זאת כתוצאה מחוסר תעסוקה ושגרה, חוסר אונים שקשה לסבול.

כאשר אנו מדברים על נוער, נגלה שיותר ויותר צעירים מדווחים על התחלה של שימוש בסמים ואלכוהול. לדבריהם הם מחפשים ריגוש על מנת לשבור את השגרה המשעממת.

לצערי, הסגר מציף אצל נערות במצוקה, תחושות קשות. אלה צפות כעת בעקבות טראומות של הטרדות מיניות או ניסיונות אונס שהודחקו ועולות במשבר הנוכחי והן נאלצות להיות בבית שלפעמים היה המקום בו נפגעו.

אני מבין את הפחד של צעירים לדבר. אך הם מתגברים על הפחד, משום שלא מתחשק להם לנסוע

למיון פסיכיאטרי. הם מפחדים שיכריחו אותם לקחת כדורים. 

בקליניקה אני שומע אותם אומרים "אנחנו לא רוצים להרגיש לבד, יש לנו צורך במגע אישי".      למעשה, כולנו רוצים להרגיש שייכות ושיקשיבו לנו באמת .

לדעתי חשוב לפנות לליווי מקצועי, למצוא מטפל מתאים. מישהו שיוכל להכיל את הקושי ויעזור לשאת אותו, על מנת שלא נהיה לבד עם תחושות קשות שעולות.

והנה כמה עצות מעשיות :

אל תחשפו את עצמכם או את ילדיכם לתוכן שלילי ומרוקן אנרגיה.  כשאנו נחשפים לתכנים שלילים, חדשות לא נעימות, הפגנות או הפחדות, חוסר התקווה, החרדה והדיכאון יתגברו.

תהיו במודעות לגבי המחשבות שלכם. 

חשוב לשאול את עצמנו - האם זו האמת? האם זו האמת לאמיתה?

רגשות ומחשבות הם דברים משתנים.   

 התרחקו מאנשים שליליים ומכל דבר שמשפיע עליכם לרעה

  • אם שמתם לב, שאתם מעבירים על עצמכם ביקורת, עצרו ועשו פעולה אחרת

  • אל תאבקו עם המחשבות, הכעסים והטינות, זכרו שהם יחלפו אם תטפלו בהם

הכי חשוב תחיו "רק להיום". היו בנוכחות המלאה שלכם. לא בדרמות מן העבר והעתיד.

9.מה היית אומר כיום לילד שהיית? איזה תובנות/טיפים היית נותן לו לחיים?

"אל תיתן למי שאתה היום, למנוע מעצמך את מי שתוכל להיות מחר." הרב ד"ר אייל אונגר

אני אוהב אותך ומחבק אותך, וגאה בך על הדרך שעשית ועושה עם עצמך וסובבים אותך.

10.אנא כתוב 2-3 טיפים פרקטיים, ממש במשפט קצר, שנפתח אותו יותר בריאיון כמובן. טיפ שכל אחד יכול ליישם בחייו מיידית באופן עצמאי.  

אני מאמין שהרוח מניעה את האדם , לכן אשתמש בציטוטים ממורה דרך שלי.

הפילוסוף הסיני לאו דזה אמר: "גם המסע הכי ארוך בעולם מתחיל בצעד אחד קטן" 

"אני לא מה שקרה איתי - אני מי שהחלטתי להיות"  קארל יונג

הצעד הראשון במסע שלי היה לבקש עזרה ולהתמסר לתהליך. תסכימו להתמסר.  

bottom of page